"תוסיף סוללה, תפסיק לשלם לחברת החשמל." את המשפט הזה שומע כמעט כל מי שמבקש הצעת מחיר למערכת סולארית. הוא נשמע הגיוני, והוא לרוב לא מדויק. בעמוד הזה אני עושה את החשבון הישר: מה סוללה נותנת באמת, מתי היא שווה את הכסף, ומתי אתם משלמים על ביטחון, לא על חיסכון.
מערכת סולארית עם אגירה משלבת פאנלים סולאריים וסוללה שאוגרת את עודפי הייצור לשימוש בלילה או בהפסקות חשמל. בישראל, בתעריף ביתי אחיד, האגירה כמעט אינה מוסיפה חיסכון שוטף, והרווח נטו הוא אגורות בודדות לקוט"ש. לכן ההצדקה העיקרית לה היא גיבוי. בעסקים התמונה הפוכה: אסדרת PV פלוס אגירה מתגמלת פריקה בשעות הפסגה.
איך עובדת מערכת סולארית עם סוללה
ביום, הפאנלים מזינים קודם את הבית. העודף, במקום לזרום לרשת, נטען לסוללה, ובערב הבית צורך ממנה. את התיאום עושה ממיר היברידי שמנהל את שלושת הכיוונים: ייצור, אגירה ורשת. את השאלה איך בוחרים ממיר היברידי פירקתי בנפרד, במדריך הממירים המלא.
יש לזה יתרון תכנוני אחד ששווה להכיר. במערכת רגילה יחס ההעמסה בין הפאנלים לממיר עומד בממוצע על כ-150 אחוז; עם סוללות אפשר להגיע עד 200 אחוז, כלומר להעמיס יותר פאנלים על אותו ממיר, כי העודף שהיה הולך לאיבוד נטען לסוללה.
האם אגירה ביתית משתלמת? החשבון הישר
עכשיו למספרים, כי כאן רוב המצגות של המוכרים נעצרות באמצע.
כשאתם מוכרים קוט"ש עודף לרשת במסלול הביתי, אתם מקבלים עליו 48 אגורות. כשאתם אוגרים אותו וצורכים אותו בלילה, אתם חוסכים את התעריף האחיד, 64.3 אגורות, אבל משלמים עליו עלות מערכתית של 10.7 אגורות. החיסכון נטו: 53.6 אגורות. ההפרש בין שתי האפשרויות הוא 5.6 אגורות לקוט"ש. זה כל הרווח שהסוללה מייצרת על כל קילוואט-שעה שעובר דרכה.
תרגום לשקלים: סוללת 10 קילוואט-שעה, בפריקה יומית של 80 אחוז, מניבה כ-163 ש"ח בשנה. מולה עומדת מערכת אגירה שעולה מעל 15,000 ש"ח. זו לא טעות חישוב של אף אחד, זה פשוט המבנה של התעריף האחיד: הוא לא מתגמל הזזת חשמל מהיום ללילה.
אני אומר את זה כיועץ שמלווה גם פרויקטים שבהם כן המלצתי על אגירה. ההמלצה פשוט אף פעם לא נשענה על חיסכון שוטף.
אז למה בכל זאת מתקינים? גיבוי בהפסקות חשמל
כי חשמל הוא לא רק כסף. מי שגר באזור עם הפסקות חשמל תכופות, מי שיש בבית ציוד רפואי, ומי שפשוט לא מוכן להישאר בחושך, קונה בסוללה דבר אחר: רציפות.
לגיבוי בסיסי מספיקות לרוב שתי סוללות של 10 קילוואט-שעה, בהתאם לגודל החיבור ולצרכנים שרוצים להפעיל. ההגדרה של "מה חייב לעבוד" היא לב התכנון: מקרר ותאורה זה תרחיש אחד, מזגן זה תרחיש אחר לגמרי. הרחבתי על תרחישי החירום בעמוד על ייצור חשמל בזמן חירום. ואם שוקלים גם פתרון נייד, ההשוואה מה באמת עובד בהפסקת חשמל מעמידה סוללה, גנרטור ושילוב ביניהם זה מול זה.
כמה סוללות צריך ומה קובע את הגודל
מתחילים מהשאלה ההפוכה: לא "כמה אפשר" אלא "בשביל מה". גיבוי בסיסי, כאמור, נסגר לרוב בשתי סוללות של 10 קילוואט-שעה. מי שמכוון לעצמאות מלאה יגלה שהעקומה מתייקרת מהר, כי את הלילות של החורף מכסים רק עם הרבה קיבולת שרוב השנה עומדת מיותרת. צרכן חדש שנכנס לחישוב הוא הרכב החשמלי: טעינת רכב חשמלי מאגירה מוסיפה שיקול תזמון משלה, כי הרכב לא תמיד בבית כשהשמש מייצרת.
בחירת הסוללה עצמה, טכנולוגיות, אחריות והשוואת יצרנים, היא נושא לעמוד נפרד: אגירת אנרגיה סולארית הוא המדריך שלנו לבחירה עצמה.
היתרים ורגולציה למתקן אגירה
הרגולציה בנויה מדרגות מדרגות, לפי גודל המתקן:
- עד 20 קילוואט-שעה: דיווח בדיעבד לוועדת התכנון המקומית. זה המצב של רוב הבתים הפרטיים.
- עד 100 קילוואט-שעה (מתקן זעיר): דיווח מראש לוועדה ואישור מהנדס בטיחות לפני ההתקנה; כיבוי אש מאשר בדיעבד.
- עד 600 קילוואט-שעה (מתקן קטן): דיווח מראש, מהנדס בטיחות, אישור כבאות ארצית לפני ההתקנה והיתר קרינה.
- מעל 600 קילוואט-שעה: נדרש היתר בנייה מלא.
נקודה מעניינת למתכננים: אגירה מתחת לגג המבנה אינה מצריכה היתר עד 5,000 קילוואט-שעה. את התמונה הרגולטורית המלאה, כולל צד הפאנלים, ריכזתי בעמוד על היתר בנייה לסולארי.
אגירה בעסק: סיפור אחר לגמרי
כל מה שכתבתי למעלה על חוסר הכדאיות נכון לתעריף הביתי האחיד. בעסקים המשוואה מתהפכת, כי שם קיימת אסדרת PV פלוס אגירה שמתגמלת פריקה בשעות הפסגה: מערכת מחויבת לפרוק 800 קילוואט-שעה בפסגה על כל קילוואט AC שהוגדר ברישוי כדי לקבל את התעריף המשלים. ממיר של 100 קילוואט, למשל, מחויב לפריקה של לפחות 80,000 קילוואט-שעה.
זה הופך את הסוללה מנוחות למרכיב מסחרי מתוכנן. איך זה משתלב בפרויקט עסקי שלם מוסבר בעמוד על מערכות סולאריות מסחריות, ואת פוטנציאל הייצור של הגג שלכם אפשר לחשב במחשבון עוד לפני שמדברים על סוללה.
רוצים שאעבור איתכם על הצעת אגירה שקיבלתם? תתקשרו: 054-8282682. לרוב זו שיחה קצרה, ולפעמים היא חוסכת 15,000 ש"ח.
שאלות נפוצות
האם משתלם להוסיף אגירה למערכת סולארית ביתית?
לחיסכון שוטף, לרוב לא: בתעריף אחיד הרווח הוא כ-5.6 אגורות לקוט"ש בלבד. ההצדקה העיקרית היא גיבוי בהפסקות חשמל.
כמה עולה סוללה למערכת סולארית?
מערכת אגירה ביתית של 10 קילוואט-שעה עולה מעל 15,000 ש"ח. המחיר הסופי תלוי ביצרן, בקיבולת ובהתקנה, ולכן משווים הצעות על אותה קיבולת בדיוק. את התמונה המלאה של מחיר סוללה למערכת סולארית ריכזתי במדריך ייעודי.
כמה סוללות צריך לגיבוי בהפסקת חשמל?
לגיבוי בסיסי מספיקות לרוב שתי סוללות של 10 קילוואט-שעה, בהתאם לגודל החיבור ולמה שרוצים להפעיל. הגדרת הצרכנים החיוניים קובעת את הגודל.
האם צריך היתר למתקן אגירה ביתי?
עד 20 קילוואט-שעה מספיק דיווח בדיעבד לוועדה המקומית. מתקנים גדולים יותר עולים במדרגות של אישורים, והיתר בנייה מלא נדרש רק מעל 600 קילוואט-שעה.
