האם שמעתם פעם על בית בבאר שבע שהשקיע במערכת שמייצרת לו מאות שקלים בחודש לקופת הועד? או על מתחם ארזים בחולון אשר חתמו על ההסכם להשכרת גגות המבנים, וסבלו בעבר מבעיות של נזילות ובעיות איטום שונות, ועתה לא רק שהם לא צריכים לטפל יותר בגג – היזם הסולארי אף סידר את בעיות הנזילות, הביא מומחה איטום לאיתור תקלות ועשה כל מה שנדרש שלדיירים יהיה שקט ושלווה מהגג?
♻️ גלו את עולם האנרגיה הסולארית וצעדו לעבר עתיד ירוק עם הסוד הכי שמור של וועדי הבתים המצליחים בארץ: איך הפכו את הגג המשותף של הבניין מבעיה למכונת כסף
השאירו פרטים וקבלו ייעוץ חינם בנושא הסוד הכי שמור של וועדי הבתים המצליחים בארץ: איך הפכו את הגג המשותף של הבניין מבעיה למכונת כסף!
זה לא חלום – זה המציאות של מאות בתים משותפים ברחבי הארץ. ובעוד רוב ועדי הבתים עדיין רואים בגג רק מקור לבעיות ולהוצאות, יש קבוצה שקטה של ועדים חכמים שהפכו את אותו הגג למקור הכנסה קבועה.
מה הופך גג לנכס במקום לנטל?
כל מי שישב בישיבת ועד בית יודע את הסיפור הזה: "הגג דולף שוב", "צריך לחדש את האיטום", "עלה עוד 15,000 שקל לתחזוקה השנה". הגג הוא הנושא שכולם מעדיפים להתעלם ממנו עד שהוא הופך לחירום.
הבעיות הקלאסיות:
- עלויות תחזוקה שנתיות של אלפי שקלים
- בעיות איטום שחוזרות כל כמה שנים
- מערכות חימום מים תרמיות לא תקינות או מיושנות
- צנרת שבורה ומערכות הסקה שדורשות תחזוקה יקרה
- ויכוחים אינסופיים על מי משלם כמה
- גג שמתבזבז כמקום אחסון לזבל ופסולת בנייה
- אנטנות ישנות ומערכות לא בשימוש שתופסות מקום
- גידולי עשבים, בעיות ניקיון ונזקי מזג אויר
- שטח גדול שפשוט לא מנוצל ולא מייצר שום ערך
איך ועדים חכמים הפכו את המצב?
תחשבו רגע – יש לכם שטח של מאות מטרים מרובעים שפשוט יושב שם ולא עושה כלום חוץ מלגרום לבעיות. מה אם אותו שטח היה יכול לעבוד בשבילכם 24/7, לייצר הכנסה, ולפתור בדרך גם את בעיות התחזוקה?
הסוד שגילו ועדים מתקדמים: השמש הישראלית זה לא רק חום שמציק בקיץ – זה מקור אנרגיה שלא נגמר. כל מטר מרובע על הגג יכול לייצר חשמל ששווה כמה מאות שקלים בשנה. במקום להילחם עם הטבע, הם החליטו לעבוד איתו.
המתמטיקה שמפתיעה
בואו נעשה חשבון קטן:
- בניין ממוצע: 200 מ"ר גג פנוי
- פוטנציאל ייצור שנתי: כ-40,000 קוט"ש
- הכנסה שנתית ברוטו: כ-20,000 שקל
זה אם הבניין בחר להשקיע ולרכוש את המערכת – דבר שלרוב אינו פשוט כי דיירים לא רוצים להוציא כסף מכיסם, וגם לא רוצים לדאוג לתחזוקת המערכת הסולארית לאורך השנים.
לכן קל ולעיתים נכון יותר להכניס שותף מהתחום הסולארי שישכור את הגג – אומנם הרווח יותר נמוך, אך הבניין לא צריך להשקיע כלום ומקבל שקט נפשי מלא.
גם במודל ההשכרה, מדובר בהכנסה משמעותיות שיכולה לכסות את כל עלויות תחזוקת הגג ולהשאיר עודף יפה לקופת הבית – ללא השקעה עצמית ועם פתרון מלא לכל בעיות הגג.
מה ועדים מצליחים עושים אחרת?
1. הם מפסיקים לראות בגג בעיה במקום לחכות לדליפה הבאה, הם רואים אזור של הזדמנות. הגג זה לא מקום שמתבזבז – זה נכס שלא מנוצל.
2. הם חושבים ארוך טווח במקום לטפל בתחזוקה שנה אחר שנה, הם בוחרים בפתרון שעובד 25 שנה – או באמצעות השקעה עצמית או באמצעות שותף סולארי שמשכיר את הגג.
3. הם מבינים שהזמן עובד בעדם מחירי חשמל רק עולים, השמש לא עולה בתעריף, והטכנולוגיה רק משתפרת.
4. הם בוחרים במודל שמתאים להם ועדים עם תקציב ונכונות להשקיע – רוכשים את המערכת ונהנים מכל הרווח. ועדים שמעדיפים פשטות – בוחרים במודל השכרה עם שקט נפשי מלא.
למה רוב ועדי הבתים עדיין לא יודעים על זה?
מיתוס #1: "זה יקר מדי" המציאות: יש מודל השכרת גגות שלא דורש השקעה עצמית כלל מהועד.
מיתוס #2: "זה מסובך מדי" המציאות: במודל ההשכרה, השותף הסולארי מטפל בכל התהליך מא' עד ת' – כולל פתרון בעיות הגג הקיימות.
מיתוס #3: "זה לא יעבוד על הבניין שלנו" המציאות: רוב הגגות בישראל מתאימים, גם אם הם לא נראים מושלמים.
מה קורה לועדים שלא פועלים?
בעוד הועדים המתקדמים נהנים מהכנסה חודשית קבועה, השאר ממשיכים:
- לשלם יותר ויותר כל שנה על תחזוקת גגות
- להתווכח על חלוקת העלויות
- לפספס את הפריימה האורבנית שבערים גדולות מקבלים תוספת של 6 אגורות לכל קוט"ש מייוצר עד 31.12.2042
- לראות ועדים אחרים מהשכונה נהנים מגגות שמייצרים כסף
הדרך קדימה
השאלה היא לא אם דיירים בבתים משותפים יתחילו לחשוב על הגג כנכס במקום כנטל. השאלה היא מי יהיה הראשון בבניין שלכם לעשות את הצעד החכם הזה – האם זה יהיה חבר ועד, דייר יוזם, או אולי אפילו יוקם ועד מיוחד לקידום הנושא.
הגג שלכם כבר שם. השמש כבר זורחת. הטכנולוגיה כבר בשלה. מה שחסר זה רק החלטה פשוטה: להמשיך לראות בגג בעיה, או להתחיל לראות בו פתרון.
