מערכות סולאריות מסחריות: התשואה, המסלולים ומה בודקים לפני שחותמים

פרויקט סולארי מסחרי הוא לרוב ההשקעה בעלת התשואה הגבוהה ביותר שנכס עסקי יכול לייצר מהשטח שכבר יש לו. רווחיות של פרויקט מסחרי עומדת לרוב מעל 22 אחוז, לעומת מעל 15 אחוז בביתי, וזה עוד לפני יתרונות המס. ובכל זאת, את רוב ההפסדים שראיתי בתחום הזה גרם לא הציוד אלא חוזה שנחתם לפני שהעסק הבין את המסלול שלו.

מערכת סולארית מסחרית היא מערכת ייצור חשמל על נכס עסקי: גג מפעל, מרכז לוגיסטי, משרדים או מבנה מסחר. בישראל היא נהנית מרווחיות גבוהה מזו הביתית, לרוב מעל 22 אחוז, בזכות החזר מע"מ ופחת מואץ, ובחירת המסלול, מכירה מלאה, צריכה עצמית או PPA, נקבעת לפי פרופיל הצריכה של העסק וגודל החיבור.

למה סולארי מסחרי מחזיר יותר מסולארי ביתי

שלוש סיבות, וכולן מבניות.

הראשונה היא מס. עסק מקזז את המע"מ על ההשקעה ונהנה מפחת מואץ על פני ארבע שנים, שני מנגנונים שלא קיימים אצל בעל בית פרטי, ושניהם מקצרים את ההחזר בפועל.

השנייה היא גודל. אותה עבודת תכנון, רגולציה וחיבור מתחלקת על הרבה יותר קילוואטים, והמחיר ליחידת הספק יורד.

והשלישית היא ההתאמה בין ייצור לצריכה. עסק שעובד בשעות היום צורך את החשמל בדיוק כשהגג מייצר אותו, ומגיע לניצול שמערכת ביתית, שבעליה בעבודה בצהריים, לא מתקרבת אליו.

איזה גג עסקי מתאים ומה הוא יכול להניב

גג מסחרי טיפוסי בישראל מייצר בין 1,200 ל-1,600 קוט"ש לכל קילוואט מותקן בשנה, לפי מיקום, כיוון וזווית. על גגות שטוחים יש עוד קלף: הצבת מזרח-מערב אמנם מייצרת 5 עד 10 אחוזים פחות מהצבה דרומית אופטימלית, אבל דוחסת כ-30 אחוז יותר פאנלים על אותו שטח, מה שלרוב מנצח בשורה התחתונה של גג גדול.

הצד השני של המשוואה הוא הקונסטרוקציה: על גג בטון היא עולה כ-420 עד 470 ש"ח לקילוואט, לעומת כ-200 עד 250 בגג רעפים, וזה סעיף שחייב להופיע מפורש בכל הצעה. את שיקולי העיגון והאיטום בגג שטוח פירטתי בעמוד על מערכת סולארית על גג שטוח, ולמבני תעשייה כבדים יש אצלנו עמוד ייעודי על מערכות סולאריות למבני תעשייה.

המסלולים: מכירה מלאה, צריכה עצמית ו-PPA

זו ההחלטה הכלכלית המרכזית של הפרויקט, והיא קודמת לבחירת ציוד.

מסלול ייצור מוכר 100 אחוז מהחשמל לרשת בתעריף קבוע שנקבע לפי הספק הממיר. הוא פשוט, צפוי, ומתאים לנכס שהצריכה שלו נמוכה ביחס לגג, למשל מחסן לוגיסטי.

מסלול הזרמה הופך את הסדר: קודם צריכה עצמית, ורק היתרה נמכרת לרשת. על החשמל שנצרך עצמית משולם תעריף מערכתי לחברת החשמל, כ-9.09 אגורות לקוט"ש במתח נמוך. זה המסלול הטבעי לעסק שצורך ביום.

PPA רלוונטי למתקנים הגדולים: מעל 630 קילוואט במתח גבוה, מכירת החשמל נעשית לספקי חשמל פרטיים בלבד, בעסקאות סחר ישירות.

ההסכם מול הרשת הוא ל-25 שנה. מסלול שנבחר לפי הצעת המחיר של המתקין, במקום לפי פרופיל הצריכה של העסק, הוא טעות שחיים איתה הרבה זמן.

אגירה מסחרית: האסדרה שמשנה את החשבון

בבית, סוללה היא בעיקר גיבוי. בעסק היא מוצר כלכלי, בזכות אסדרת PV פלוס אגירה: המערכת מתחייבת לפרוק בשעות הפסגה 800 קוט"ש על כל קילוואט AC שהוגדר ברישוי, ובתמורה מקבלת תעריף משלים. מתקן עם ממיר של 100 קילוואט, למשל, נדרש לפרוק לפחות 80,000 קוט"ש בפסגה.

קבינט אגירה מסחרי טיפוסי משלב ממיר היברידי של 50 או 100 קילוואט עם אגירה של 100 או 200 קוט"ש, ואפשר לחבר קבינטים במקביל. ההשוואה המלאה מול אגירה ביתית נמצאת בעמוד על אגירה בעסק ובבית.

מה בודקים לפני שיוצאים למכרז קבלנים

אני מלווה עסקים בדיוק בשלב הזה, לפני שההצעות מתחילות להגיע, ואלה הבדיקות שקובעות את איכות המכרז:

  1. פרופיל צריכה מול מסלול: שנה של נתוני צריכה קובעת אם אתם עסק של מסלול הזרמה או של מסלול ייצור. בלי זה, כל הצעה היא ניחוש.
  2. גודל החיבור: ההספק הקיים קובע כמה אפשר לחבר ומה עלות ההגדלה, וזה משפיע ישירות על גודל המערכת הכדאי.
  3. קונסטרוקציה ואיטום: מי חתום על העומסים, ומה קורה לאחריות האיטום של הגג אחרי ההתקנה.
  4. השוואת הצעות על אותו בסיס: אותו הספק, אותו מסלול, אותם רכיבי קונסטרוקציה. הצעה "זולה" עם קונסטרוקציה חסרה אינה זולה.

את התשואה הצפויה אפשר להעריך כבר עכשיו במחשבון החזר ההשקעה, ולפרויקט על מבנה חדש כדאי להתחיל מוקדם עוד יותר, בשלב תכנון הסולארי של המבנה עצמו.

שיחת מיפוי ראשונה לעסק שלכם: 054-8282682.

שאלות נפוצות

כמה מחזירה מערכת סולארית מסחרית?

רווחיות פרויקט מסחרי עומדת לרוב מעל 22 אחוז, בזכות החזר מע"מ, פחת מואץ על פני ארבע שנים והתאמה בין שעות הייצור לשעות הפעילות של העסק.

מה ההבדל בין מערכת ביתית למסחרית?

בעיקר המסגרת הכלכלית: לעסק יש קיזוז מע"מ ופחת מואץ, מסלולי תמורה נוספים, ובמתקנים גדולים גם עסקאות PPA. גם הקונסטרוקציה והרישוי בסדרי גודל אחרים.

מה זה PPA ומתי זה רלוונטי?

הסכם מכירת חשמל ישיר לספק פרטי. בישראל הוא המסלול היחיד למתקנים מעל 630 קילוואט במתח גבוה, שאינם מוכרים לרשת בתעריף מוסדר.

כמה זמן לוקח להקים מערכת סולארית מסחרית?

תלוי בגודל המתקן, בהיתרים הנדרשים ובתור החיבור מול חברת החשמל. שלב התכנון והרישוי הוא לרוב הארוך בתהליך, ולכן מתחילים בו מוקדם.

שתף בקליק:
לוגו BIPV.CO.IL בגרסה ירוקה
מאמרים אחרונים
מילון מונחים לאנרגיה סולארית

מילון מונחים סולארי

מהי אנרגיה סולארית? מילון של מונחים סולארים נפוצים אנרגיה סולארית לא חייבת להיות מבלבלת או

פוסטים קשורים